חרוזים לנמרוד – מדברים
7. OK ,
בסדר?
שפת האם כמובן אצל דפנה - עברית,
אך אותה מזבלת היא כבר באנגלית:
על מה שרצוי או מובן מאליו,
היא נותנת ״או קיי״ עירני ונלהב,
ולפשרה של ויכוח - מיקוח,
- מסננת ״בסדר״ - לחוץ ומתוח...
8.10.2013
חרוזים לנמרוד – לומדים
9. מופלאות החשבון
שלוש ועוד שבע - זה עשר,
בדיוק כמו ארבע ועוד שש,
ואותה תוצאה - איזה פלא!
- מחיבור של חמש עם חמש!
דפנה צוהלת,
שמחה וששון!
- הנה נחשפים
מופלאות החשבון!
וחוק החילוף אותה כלל לא מרשים,
ארבע ועוד שש - זה כמו שש וארבע,
לכבוד שטות שכזאת לא עורכים מסיבה...
הו, אורחות חשיבה - כמה הם מופלאים!
18.10.2013
חרוזים לנמרוד – משחקים ומתפתחים
10. נמרוד המלך
פנו דרך, פנו דרך,
הנה בא נמרוד המלך!
הוא רוכב על אופניו,
לבקר את ההב-הב,
ניוטון - שמו של ההב-הב,
גם נבחן וגם שובב,
לו נמרוד צועק שלום,
ומנפנף ביד שלו,
אחר כך עושה סיבוב,
ומניף ביי ביי חטוף...
עוד מעט יתחיל נמרוד,
לסובב את הדוושות,
ועד אז אותו בכייף,
סבא מאחור דוחף,
וחורז לו חרוזים,
על המון וכרוזים,
במחוזות דימיוניים,
שרצים ומכריזים:
פנו דרך פנו דרך!
הנה בא נמרוד נמלך!
19.10.2013
11. אמת בפרסום
הודעות מגיעות,
מיסרונים מודיעים:
בשבת תתקיים
הפעלת ילדים!
דפנה וסבא
ברגל הולכים,
וראשונים
לאולם מגיעים,
יש שם שתי ״מפעילות״
סלסילות ״חומרים״:
והנה בד בבד
מתכנסים ילדים...
יש מקלות, חרוזים,
חבלים ונוצות,
וגם אצטרובלים
- כדי דימיון למצות,
יש שם גם פסטלינה,
ובכלל יש המון
חומרים מלהיבים
לעשירי הדימיון...
אזי סבא עם ספר
מתיישב בפרוזדור,
אבל דפנה שולחת
פקודה - לחזור...
דפנה החליטה
- מהר יש לבנות
מובייל יפה
לאחיה נמרוד!
האתגר הראשון
בשביל סבא מוכן
- לתפוס שני כסאות
מסביב לשולחן,
ומיד עבור סבא
מוכנה עוד פקודה
- לאסוף חומרים
בשביל העבודה
ואחרי שסוף-סוף
מסתיים האיסוף,
חייבים למובייל
להציע עיצוב:
על החבל - מקלות,
בשילוב מחרוזות
- מתגבש רעיון
למובייל של נמרוד.
ועכשיו למלאכה
- חרוזים להשחיל,
ועל סבא תפקיד
חייבים להטיל:
להחזיק את החוט,
ולשמור על שושלת,
אך לסבא פתאום
יש תנועה מרושלת,
חרוזים מתפזרים...
- לאסוף את הכול
סבא מוכרח
על הבטן לזחול...
לחרוז חורוזים
- זאת מלאכה לא פשוטה,
ולדפנה ברור:
צורך יש בשיטה!
חיש ילדה ממציאה לה
שיטה משלה:
- ארבעה חרוזים
בבת אחת משחילה!
מצמידה חור לחור,
ארבעה חרוזים,
ומחרוזת גדלה,
יש לה יופי צבעים!
עם מובייל נהדר,
מרוצים וגאים
דפנה וסבא,
הביתה חוזרים...
והספר שסבא
חשב לו לקרוא,
ממתין בילקוט
לעתים אחרות...
הו אמת בפרסום,
כמה היא אומללה!
האומנם לילדים
25.10.2013