למדור התיבה של סבא
15. התשכח?
איך לבטא?
איך לבטא את התמיהה ואת
ההתלהבות של ביקורי הראשון בבית הכנסת ערב ראש השנה?
מוסקבה, 1967. מלחמת
ששת הימים התרחשה לפני ארבעה חודשים.
המון יהודים. פתאום אני
לא לבד, לא דחוי, לא חסר שורשים.
שורת עמודים בכניסה
המפוארת אל בית הכנסת.
בפנים - סמלים יהודיים
- מנורה, מגן דוד, ספרים עתיקים, מושבים מעץ אלון, למעלה בגלריה - עזרת נשים -
עדויות לא נהירות עדיין של מסורת עתיקה, רבת עוצמה.
של עמי.
בחוץ - צעירים,
בחיפוש אחר משהו. כמוני.
פנים צעירים, ביניהם -
תווי פנים יהודיים מובהקים וכאלה שלא כל כך. הרבה פנים יפים, נלהבים. וביניהם -
אחת. שרה ורוקדת במעגל אנשים לא מוכרים זה לזה, אך נשמעים למנגינה אחת, כמעט
נשכחת. עיניים נוצצות, שער גלי, קול צעיר חזק.
גורלי.
ערב ראש השנה ה'
תשכ"ח.
נכתב במארס 2015
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה