עדכון עשירי - חרוזים לנמרוד

חרוזים לנמרוד - מדברים

6 . מבינים, אך לא מדברים

בלי עין הרע, מצטברות ראיות,

כי מבין כול דבר חברנו נמרוד!

מסתכל ומקשיב, מעכל ומפנים,

אבל לא מבטא שום דבר במילים!

בקבוק מכינים לו לקראת השינה,

והנה הוא מבין ומבכי נמנע,

יוצאים לטיול - ומיד הוא מבין,

- את הנעליים לבד הוא מביא,

בנדנדה, במגרש משחקים,

נשאל אם סוף-סוף להפסיק הוא מסכים,

והוא מנדנד את ראשו בשלילה,

- מה שמע - הוא מבין משמעות השאלה!

אך מדהים מכולם הוא הקטע הבא:

חיפשנו כדור - מהומה מרובה,

את סבא ביד הוא משך בלי בושה,

לאמבטיה הוביל - הכדור היה שם!

את הכול הוא מבין, אבל לא מתבטא,

רק תנועות וגניחות או לגמרי שותק...

 האם גם אנחנו - בוגרים אף זקנים,

הכול מבינים, אבל לא מדברים?

ואם נדבר - כמיהתנו נגשים,      

- היִימָצֵא מישהו שיקשיב?  

13.4.2013

חרוזים לנמרוד – לומדים

7. כן ולא  (א)  *

לדבר לא למד עוד הנכד נמרוד,

אבל כבר החל להבחין בין ברירות,

לא נורא אם בחירה היא עדיין בנאלית,

ומוגבלת כולה למרחב הבינארי, 

כל ברירה - אוכל, בגד, שתייה, צעצוע,

נבחנת לפני החלטה וביצוע,

את ה״כן״ הוא עוד לא מבטא בבטחה,

אך ה״לא״ הוא ברור ומלא מחאה! 

את ראשו, כשעניין לא מתאים ממילא, 

הוא משמאל לימין מנדנד בשלילה!

לקח לנו: ה״לא״ - הוא מהיר ופשוט,

וה״כן״ - הוא מורכב ודורש התעמקות...

14.2.2013

8. כן ולא  (ב)

מתבונן בדפנה ובאחיה נמרוד,

ומבין מה קשה היא הדרך ללמוד

ולדעת בין כלל בקשות ושאלות -

לתת - את ה״כן״, לקבל - את ה״לא״.

14.4.2013

חרוזים לנמרוד – אוכלים

8. תה קמומיל (א)  *

סבתא חושבת שתה קמומיל,

לבריאות ילדים – במיוחד הוא מועיל,

וסבא סבור – בין מזיק או מועיל,

אך לתה קמומיל יש לו טעם מגעיל,

ולאמא דעה שהתה הוא טעים,

אך בסגולותיו לא צריך להגזים,

והנכד נמרוד – הוא האיש של פשרה,

ובין כל הדעות הוא נוהג כשורה:

את התה הוא שותה, אך איננו נלהב,

ותמיד מעדיף את דייסה או חלב!

26.11.2012
   

9. תה קמומיל (ב)   *

כבר ערב - אמבטיה, בקבוק ולישון,

אך נמרוד מצונן וקשה לו לנשום,

ארוחת הדייסה מזינה וקלה,

אך בלילה, מסכן, הוא מקיא את כולה...

מאכלים מחלב הם תמימים, 

אך את הקיבה שלו מקוממים...

או אז חלוקי הדעות דוממים,

ומכינים לו את תה קמומיל!

בקבוק תה קמומיל עם כפית של סוכר,

והילד מבסוט וישן עד מחר!

נאחל לנמרודי שינה מתוקה,

ונסכים בינתיים כי סבתא צדקה!

23.3.2013

תה קמומיל  (ג)

הגיע הרגע לומר במפגיע 

- אין כמו תה קמומיל תינוקות להרגיע,

אבא, אמא וסבא - כולם,

מעידים: אין כמו תה קמומיל בעולם!

סבתא בלה צדקה לגביו כל הדרך,

כמו שתמיד היא צודקת! בערך....

14.5.2013

חרוזים לנמרוד - משחקים

7. נמרוד המהנדס

כל דבר שנראה לנמרוד קצת מורכב,

הוא רוצה לפרק אותו לחלקיו,

ואם אין בכוחו לעשות זאת לבד,

הוא ממני דורש לעזור לו מיד! 

אך הוא לא מרוצה אם עושים במקומו,

וחייב לפרק את הכל בעצמו!

אותו הסיפור לגבי הרכבה,

להרכיב מפורק  - הרי זאת היא מצווה! 

חפצים יש רבים ניתנים לפירוק,

וכולם מספקים לנמרודי עיסוק,

סוביבון ומטריושקה, קופסה עם מכסה,

הן כמעט כל דבר הוא רואה ככזה,

כי חלילה אם אין חלקים מתפרקים,

אפשר את השלם לחלק לשברים...

לשואב האבק פתח יש ומכסה,

אז אותו הוא פותח ושוב מכסה...

מקווה שאחרי הנדסת הקשיחים,

יגיע נמרוד לחומרים הרכים,

כמו מילים, חרוזים, מנגינות וצלילים...

   

25.3.2013

------------------------------------------------

* הופץ לראשונה באחד העדכונים הקודמים ומופיע מחדש כדי ליצור שלמות עם תוספות חדשות ב' או ג'.

הצגת התרגום הראשון המלא לעברית של ספר הילדים המהנה והטוב מכולם - ״מפתח הזהב או הרפתקאות בורטינו״ מאת אלכסיי טולסוטוי

מה זה? - זה ספר נהדר - לקרוא לילדים בני 5 - 7 וליהנות יחד אתם. כ-100 עמודים, כולל 33 איורים מעולים של לאוניד ולדימירסקי.

״מפתח הזהב״ הוא יצירת מופת של אלכסיי טולסטוי  - ״הטולסטוי השני״ של הספרות הרוסית. להפתעתי הספר הזה לא תורגם לעברית מעולם או לפחות מאז 1946 (ראו את המאמר המרתק של אלי אשד). הרומן הגדול שלו - ״פטר הראשון״ הופיע בעברית בתרגומו של אברהם קריב עוד בשנות השלושים. ספר ילדים קטן - ״הלפת הענקית״ הופיע בעברית בתרגומו של יהודה אטלס ב-2004 ולאחרונה הועלה כהצגה ע״י תאטרון המפתח.

והנה "מפתח הזהב" פה, לראשונה בעברית - מתנת יום הולדת לדפנה.

כולכם מוזמנים להצטרף לחגיגה! 

איך לקרוא לילדים: זה ספר ארוך שדורש מספר מופעי קריאה כדי לסיימו. המחבר התכוון שהספר יוקרא לילדים שעוד לא יודעים לקרוא ולכן כתב אותו בסיגנון תסכיתי רדיו של פעם, המבקש מהקורא להשתמש בהבעות קול מגוונות, עד כדי משחק ממש...

זה לא פינוקיו! אף על פי ש״פינוקיו״ שימש השראה לטולסטוי ומוזכר בהקדמה, אין בינו ל״מפתח הזהב״ שום דימיון פרט לכך שהגיבור הראשי הוא בובת עץ... נו, טוב, עד שליש הסיפור יש דימיון בעלילות ובדמויות, אך לא באופיין! קראתי את ה"פינוקיו" המקורי של קרלו קולודי בטרם התחלתי בתרגום, ודעתי הצנועה שהוא לא מגיע לקרסוליים של "מפתח הזהב", ואולי בגרסתו המקורית בכלל לא קריא לילדים של היום. ראו את מאמרו של אשד.
להבדיל – "מפתח הזהב" הוא ספר מרתק, מלא מתח, אירועים ודמויות חיוניות וצבעוניות. 

מאז 1936 - השנה שבה נכתב ״מפתח הזהב״ -  הפכו המשווקים של ספרי הילדים את ״פינוקיו״ למותג, וזאת כנראה הסיבה להתעלמותם מ״מפתח הזהב״. המלצתי החמה: כשתקראו לילד - אל תזכירו את פינוקיו, תדלגו על ההקדמה! אל תתנו למותג זול להטיל צל על אוצר אמתי!

התנצלות: הספר הזה הוא פרי של אהבה ואולי - של עבירה. אפשרות העבירה קשורה בזכויות יוצרים של המקור הרוסי ושל האיורים, שאולי מופרות במשהו בפרסום הזה, ועל כך אני מצטער ומתנצל בפני בעלי הזכויות. מחשבות שמנסות להרגיע את מצפוני:

- אני לא רואה שום סיכוי שבעלי הזכויות ינזקו בצורה כלשהי מהפרסום.

- אף אחד לא מפיק רווח או תועלת מסחרית מהפרסום.

- המקור הרוסי של הסיפור והאיורים של ולדימירסקי מופיעים חופשי באינטרנט באתרים
  רבים

- אני רוצה להאמין שבעלי הזכויות לא היו מתנגדים לכך ששתי היצירות האלה ייקבלו ביטוי
  ב״שפת הנביאים״.