למדור חרוזים לנמרוד -
משחקים
משחקי פירות
אור השמש האיר על גבעת
האנטנות,
גשם ירד מהבוקר -
איננו,
נמרוד ואני הפוגה
מנצלים,
- על הגבעה היפה
מטיילים.
במגרש משחקים - אנו שם
מבלים,
- נדנדה עגולה עם תחתית
חבלים,
וּכְשֶהַנדנדה מתנדנדת
חזק,
מציע נמרוד להתחיל
במשחק,
בַּמשחק שהמציא ופיתח
נמרוד,
אנו משחקים תפקידים של
פירות.
אז מתחיל הילדון: אתא סבא
- בננה!
- אוי לאוזניים שככה
תשמַעְנה!
בננה - אתה, ואני הוא
אגס!
לא, אומר הילדון, כי
אני - אננס,
וכמובן הוא ממשיך
להפתיע:
אני אננס עם ראש -
אבטיח!
לאננס - זה פתרון קצת
חפוּז,
מתאים לו יותר - עגבנייה
או תפוּז.
אך נמרוד כבר מכריז, לא
רוצה להכזיב:
אתה בננה עם ראש של
שזיף!
גם תפוח עם ראש אפרסק -
זה לא רע!
ושנינו מיד צוחקים בקול
רם.
פתאום מטפטף, אור השמש
כבה,
עת הביתה לברוח מהגבעה.
***
על משחק של פירות, אני
לפתע נזכר,
כתב סטיבן קינג בשירו
הנהדר.
for owen; stephen king
Walking to school you ask me
what other schools have grades.
I get as far as Fruit Street and your eyes go away.
As we walk under these yellow trees
you have your army lunch box under one arm and your
short legs, dressed in combat fatigues,
make your shadow into a scissors
that cuts nothing on the sidewalk.
You tell me suddenly that all the students there are fruits.
Everyone picks on the blueberries because they are so small.
The bananas, you say, are patrol boys.
In your eyes I see homerooms of oranges,
assemblies of apples.
All, you say, have arms and legs
and the watermelons are often tardy.
They waddle, and they are fat.
"Like me," you say.
I could tell you things but better not.
That watermelon children cannot tie their own shoes;
the plums do it for them.
Or how I steal your face --
steal it, steal it, and wear it for my own.
It wears out fast on my face.
It's the stretching that does it.
I could tell you that dying's an art
and I am learning fast.
In that school I think you have already
picked up your own pencil
and begun to write your name.
Between now and then I suppose we could
someday play you truant and drive over to Fruit Street
and I could park in a rain of these October leaves
and we could watch a banana escort the last tardy watermelon
through those tall doors.
נדנדת חבלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה