8. מדברים כאילו
זאת תקופה שנמרוד כבר מתחיל לדבר,
אך קשה להבין אצלו - מה הוא אומר,
יש מילים בודדות או קטעי משפטים,
שאת אי רצונו - או רצונו מבטאים,
וכאילו מודע לקשיי הבנה,
בתנועות נמרצות הוא מסביר כוונה,
״לא רוצה״ - ונמרוד אז מעיף בחוצפה,
מאכל, ספר, בגד - ישר לרצפה,
אז צריך לנצל נסיבות והֶקְשר,
על מנת להבין מה הנער אומר,
בצירוף כמובן למחרוזת צלילים,
שמילים בעברית פה ושם מזכירים:
טוֹס - מטוֹס, טֶלֶף - כֶלֶב, אַלָה - עגלה,
אַתָא - סַבְתָא - הנה - מבינים כל מילה!
״מה זה שם?״ ומצביע מעבר לרחוב,
- ״זה בית ספר, חמוד, שם תלמד בקרוב״
אך כשלא מבינים, ודבר לא עוזר,
תגובות טבעיות חייבים לצנזר,
ואסור להראות שאתה ללא פֶשֶר,
כדי ״למנוע תסכול ולשמור על הקֶשֶר״,
אז פנים אעמיד שכאילו מבין,
ומילים סתמיות כתשובה לו אביא.
אך מרה התחושה להפסיד את המסר,
ועצוב שביני לנמרוד כבר יש קצר.
יש חשד בליבי: גם כשאנו בוגרים,
באותו דפוס תקשורת בינינו בוחרים,
- לא טורחים זה לַזה להקשיב קצת אפילו,
ממהרים להציג הבנה ״בכאילו״,
- מי - מתוך אדישות לדעה של אחר,
- מי - להוט בעצמו להתחיל לדבר,
וברגע קצר שתקח קצת אוויר,
מתפרץ בדבריך בכוח אדיר.
או גרוע מזה - בסמארטפון הפנים,
רק בפייסבוק וטוויטר מתלַיְיקְקִים...
4.2.2014
9. ילד יו - יו - יו
נמרוד - הוא ילד יו - יו - יו,
כזה - אחד למיליון
וזה מפני ש״לא - לא - לא״
- תשובה על כל דבר אצלו
לשוא אנוכי מתחנן,
שיענה לי - ״כן - כן - כן״
או לפחות גם לא, גם כן,
- כמו שמעון פרס הזקן!
14.4.2014
10. כן - כן - כן
הידד! זה נפלא! איך יכול כך לקרות?
- אמר ״כן - כן - כן״ לי הנכד נמרוד!
לא סתם הוא זכה בכינוי ״יו - יו - יו״,
כי ביטוי ״לא - לא - לא״ הוא למד על בוריו,
על המגליצ׳ה הוא עלה מאחור,
במדרגות וגלש כמו גיבור,
ואחרי שגלש כך כמה פעמים,
ניסה לעלות מהצד הקדמי,
צעקתי: ״נמרוד, לא - לא - לא, זה אסור!״,
ואז - ״כן - כן - כן״ - לי ענה הבחור.
12.5.2014
11. מה זה? - גם אני! - לא- לא - לא!
בן שנתיים וחצי נמרוד החבר,
ושבח לאל - כבר מתחיל לדבר,
קשה להבין משפטים אחדים,
אך יש מסרים גם ברורים וחדים,
הראשון הוא ״מה זה?״ והשני,
- הילד מכריז כל הזמן: ״גם אני!״
ואם לאלה נוסיף ״יו - יו - יו״,
אז אפשר להבחין באימרות הגיון
״מה זה?״ - יש תגלית מאמץ עצמאי
- אותה מאמץ - ואומר ״גם אני!״,
ומה שמוצע כמוכן בשבילו,
מיד הוא דוחה ואומר ״לא-לא-לא!״
25.4.2014
12. ניקוד אותיות
בשפה העברית הצלילים הם רבים,
אך כולם מתחלקים רק לשניים סוגים
ושיטה משלו ישנה, דרך אגב,
לכל סוג של צלילים להופיע בכתב:
סוג אחד - עיצורים - יש להם אותיות,
סוג שני - הוא תנועות - ולהן – נקודות.
עיצור - לא מושכים - רק השם יעזור,
כי עיצור הוא הצליל שחייב לעצור!
ולעיצורים - טְ׳, ו-קְ' - דוגמאות,
הם מיד נתקעים בלי עזרה של תנועות,
ותנועות - להמשיך ללא גבול הן באות
אִלמלאֵ נעצרו בסוף מילה או באות,
אָה וְאוֹ וגם אִי - הן תנועות,
ואותן נקודות ליד אות מסמנות
לאותיות - אלף - בית הוא סידור,
ולו מנגינה שעוזרת ללמוד
ולַנקודות - נחבר נא סיפור,
לעזור גם לדפנה לזכור נקודות:
נניח כי צליל התנועה הוא הורים,
ולו נקודות - הן כאילו – בנים.
שָלוֹש יֵש תְנוּעוֹת - וְלַהֵן שְנֵי בָּנִים,
וּשְתֵי אֲחֵרוֹת - עִם בָּנִים יְחִידִים
לְ-אָה, אֶה וְ-אוּ - כוֹל אֶחַד - שְנֵי בָּנִים
רַק לְאוֹ וּלְאִי - בֵּן אֶחַד - בֶּן זְקוּנִים
ל-אָה הַאָמִיץ - יֵש קָמָץ ופָתַח,
סֶגוֹל וְגַם צֵרֵה – לְ-אֶה - הַתוֹתַח
וְאִילוּ לְ-אוּ - הוּא הַצְלִיל הַזָרוּק
- יֵש שְנַיִים בָנִים - קוּבוּץ וְשוּרוּק!
חוֹלָם - הוּא הַבֵּן לְ-אוֹ הַמִסְכֵּן,
וּלְ-אִי הַאֻמְלָל - חִירִיק הוּא הַבֵן (*)
ויש עוד נקודה - ושמה שווא, לא עלינו,
והיא מציינת תנועה שאיננה...
אם תקועה היא מתחת לאיזה עיצור,
מה שמע לתנועות אחריו יש איסור,
כמו שווא תחת פה שבשמה של דפנה
- בין פה לבין נון אף תנועה לא חונה!
ולשווא - עוד תכונה בנוסף על הכול,
- לחטוף מפתח, מקמץ, מסגול!
ולא נפרט עוד עליה עד כאן,
גם ככה עשינו הרבה בלגן!
(*) דפנה למדה את שש השורות האלה בע"פ כדי לזכור את הנקודות כולן, כמעט.
6.6.2014
13. אותיות הפכפכות
השפה העברית - היא שפה של חוכמות,
ואחת החוכמות - אותיות מתהפכות
יש - שכפל צלילים שואפות להגשים,
- בֵּית וּבֵית, כּף וְכף, פֵּה וּפה,שִׂין וְשִׁין
וכל ההבדל ביניהן - זאת נדע,
שבאמצע האות מופיעה נקודה,
או במקרה של השׁין והשׂין,
- מֵעלֶיה משמאל או מימין
ויש אותיות - להן כֶפֶל צורות,
בסופן של מילים יש צורות אחרות,
מאשר בתחילה או באמצע מילה,
שם לכל אות מאלה - צורה רגילה,
- כּף, מֵם, נוּן, פּה וְצדי - בצורה הסופית
הן קישוט מעודן של כל טֶקְסְט בעברית!
ומעבר לכך - לכל אות יש מספר.
שמוביל לפתחה של חוכמת הנסתר...
20.6.2014
