יום שני, 10 בספטמבר 2012

ילקוט הסיפורים של דפנה - סיפור על ילדה...

סיפור על ילדה חמודה ושמחה,
על מחשב ועל סוד מערה חשוכה.


אספר משל -  חוכמה,
על ילדה ועופרה שמה:
עופרה היא ילדה שמחה,
בכל תחום היא מצליחה - 
מציירת ורוקדת,
ומהר היא מתנדנדת,
בעצמה בנדנדה,
ולגמרי לא פוחדת,
ובכלל היא - זאת נדע - 
אמיצה וחמודה!
ובלי מצופים במים,
עוד מעט תתחיל לשחות, 
ולרכוב על אופניים,
היא למדה יפה מאוד.
היא יודעת גם שירים,
חרוזים ומשחקים,
יש לה טעם בבגדים,
ובמיני מאכלים,
עופרה היא היטב יודעת,
כמה חשובה משמעת,
הליכות ונימוסים,
אדיבות וגינונים:
יש לקום לגן מוקדם,
וללמוד שם עם כולם,
לאכול בפה סגור,
להיות בשקט בשיעור,
ואחרי אמבטיית מים,
לצחצח ת׳שיניים. 

יפה, חכמה, עדינה, ומוכשרת,
עופרה, בקיצור - היא ילדה לתפארת!

אך פתאום לא מכבר נתגלה סוד נורא,
בין הרים וגבעות שם ישנה מערה,
עקרבים ונחשים רוחשים בתוכה,
 וכבדה גם ביום שמש בפנים חשיכה.
ובחושך בתוך צחנה חריפה,
לבושה בסחבות מופיעה מכשפה!
יש לה עור קשקשים, מטאטא וזנב,
ואפה הארוך מעוקם כמו וו
בעלת המערה - מכשפה מרושעת,
מזימות ותככים להמציא רק יודעת...
וגרוע מכל - מחבואה היא נוטשת - 
גלימתה מיוחדת מיד היא לובשת,
בגלימה שכזאת לא נראית היא באור,
ולקרבו של כל ילד יודעת לחדור,

וכשכך היא נכנסת לתוך ילד חמוד 
בלי היכר משנה לו את ההתנהגות... 
ושכחתי לומר, לא אדע - מה קרה לי,
שהשם של מפלצת הוא באלי-לאבאלי!

ולאחרונה היא בחרה מטרה –
אתם לא תאמינו לי - את עופרה!

פתאום מדי פעם ובלי להזהיר,
את עופרה שלנו קשה להכיר,
מעקמת פרצוף ובקול מיללת,
חולצה זו לא בא לי, בא לי אחרת!
חולצה, מכנסיים, פיז׳מה, גרביים,
שמלה, חצאית, תחתונים, נעליים!
כל מה שנמצא וזמין הוא ״לא בא לי״,
ובכי מתחיל בצורה לא נורמלית.
ואם בזמן הארוחה, פתאום תגיע מכשפה,
אז -"לא בא לי צלחת, גם זאת לא יפה!״
וגם בין שלל מאכלים
קשה למצוא אחד מתאים...
אז עכשיו זה ברור כמו אור ברקיע,
המפלצת אל עופרה שלנו הגיעה!
כשבא לה - נכנסת, לא בא לה - יוצאת,
ואת מה שעושה היא, אין כוח לשאת!
במקום הילדה חמודה ושמחה,
מסכנונת יושבת קטנה ובוכה...

אומללים גם ילדה וגם אימא ואבא,
מתחבטים מה קורה פה גם סבתא, גם סבא! 
מתלבטים, נבוכים, לא יודעים מה עושים,
איך את המכשפה הרעה מגרשים?
ומהצרה הצרורה איך לצאת?
כמובן בימינו - תשובה - אינטרנט!
אימא ואבא, שתי סבתות, שני סבים,
רצו מיד להדליק מחשבים,
לחרוש את הרשת כל כך דאגו הם,
שמרוב חריצות הם הפילו את גוגל!
כה חזק על קלידים הם לחצו, שאפילו,
לבסוף, במזל,גם את פייסבוק הפילו!
כך חרשו וחיפשו בעולם וירטואלי,
נשק, קסם, שיקוי נגד באלי-לאבאלי...
אמרת קסם סודית נגד באלי-לאבאלי,
נמצאה לבסוף באתר האוסטרלי!
הקלה עצומה כל החבר׳ה הרגישו,
כשפתחו האתר, שמצא סבא מישה!
כה הייתה זאת אמרה חזקה וסודית,
שאפילו הייתה בה שורה ברוסית:

אמרת קסם נגד המכשפה: 

באלי-לאבאלי,
טייביה מי נייה זבלי [i]
עופי, סתלקי ותחלי בקדחת, 
כי בא לי, סילחו לי, לבעוט לך בטוסיק...

וכשאומרים זאת מהר ורצוף,
אין לבאלי-לאבאלי כבר כוח כישוף!
מיד היא עוזבת - אין עוד סכנה,
רק טיפה נשאר ריח של צחנה...

ושוב לפנינו ניצבת ילדה,
יפה, מאושרת, נבונה, חמודה!
* * *
ומי שיעז את החרוז הנכון בקול רם להגיד,
אז באלי-לאבאלי תסתלק לה, אולי, לתמיד!... 

לוי צירולניקוב
27.5.2012



This work is licensed under the Creative Commons ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה 2.5 ישראל License. To view a copy of this license, visit http://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/2.5/il/ or send a letter to Creative Commons, 444 Castro Street, Suite 900, Mountain View, California, 94041, USA.



[i] Тебя мы не звали –לך לא קראנו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה