יום שבת, 16 בנובמבר 2013

עדכון נובמבר 2013

חרוזים לנמרוד – מדברים
7. OK , בסדר?
שפת האם כמובן אצל דפנה - עברית,
אך אותה מזבלת היא כבר באנגלית:
על מה שרצוי או מובן מאליו,
היא נותנת ״או קיי״ עירני ונלהב,
ולפשרה של ויכוח - מיקוח,
- מסננת ״בסדר״ - לחוץ ומתוח...

8.10.2013

חרוזים לנמרוד – לומדים
9. מופלאות החשבון
שלוש ועוד שבע - זה עשר,
בדיוק כמו ארבע ועוד שש,
ואותה תוצאה - איזה פלא!
 - מחיבור של חמש עם חמש!
דפנה צוהלת,
שמחה וששון!
- הנה נחשפים
מופלאות החשבון!

וחוק החילוף אותה כלל לא מרשים,
ארבע ועוד שש - זה כמו  שש וארבע,
לכבוד שטות שכזאת לא עורכים מסיבה...
הו, אורחות חשיבה - כמה הם מופלאים!

18.10.2013

חרוזים לנמרוד – משחקים ומתפתחים
10. נמרוד המלך
פנו דרך, פנו דרך,
הנה בא נמרוד המלך!
הוא רוכב על אופניו,
לבקר את ההב-הב,
ניוטון - שמו של ההב-הב,
גם נבחן וגם שובב,
לו נמרוד צועק שלום,
ומנפנף ביד שלו,
אחר כך עושה סיבוב,
ומניף ביי ביי חטוף...
עוד מעט יתחיל נמרוד,
לסובב את הדוושות,
ועד אז אותו בכייף,
סבא מאחור דוחף,
וחורז לו חרוזים,
על המון וכרוזים,
במחוזות דימיוניים,
שרצים ומכריזים:
פנו דרך פנו דרך!
הנה בא נמרוד נמלך!

19.10.2013

11. אמת בפרסום
הודעות מגיעות,
מיסרונים מודיעים:
בשבת תתקיים
הפעלת ילדים!
דפנה וסבא
ברגל הולכים,
וראשונים
לאולם מגיעים,
יש שם שתי ״מפעילות״
סלסילות ״חומרים״:
והנה בד בבד
מתכנסים ילדים...
יש מקלות, חרוזים,      
חבלים ונוצות,
וגם אצטרובלים
- כדי דימיון למצות,
יש שם גם פסטלינה,
ובכלל יש המון
חומרים מלהיבים
לעשירי הדימיון...

אזי סבא עם ספר
מתיישב בפרוזדור,
אבל דפנה שולחת
פקודה - לחזור...
דפנה החליטה
- מהר יש לבנות
מובייל יפה
לאחיה נמרוד!
האתגר הראשון
בשביל סבא מוכן
- לתפוס שני כסאות
מסביב לשולחן,
ומיד עבור סבא
מוכנה עוד פקודה
- לאסוף חומרים
בשביל העבודה
ואחרי שסוף-סוף
מסתיים האיסוף,
חייבים למובייל
להציע עיצוב:
על החבל - מקלות,
בשילוב מחרוזות
- מתגבש רעיון
למובייל של נמרוד.
ועכשיו למלאכה
- חרוזים להשחיל,
ועל סבא תפקיד
חייבים להטיל:
להחזיק את החוט,
ולשמור על שושלת,
אך לסבא פתאום
יש תנועה מרושלת,
חרוזים מתפזרים...
- לאסוף את הכול
סבא מוכרח
על הבטן לזחול...
לחרוז חורוזים
- זאת מלאכה לא פשוטה,
ולדפנה ברור: 
צורך יש בשיטה!
חיש ילדה ממציאה לה
שיטה משלה:
- ארבעה חרוזים
בבת אחת משחילה!
מצמידה חור לחור,
ארבעה חרוזים,
ומחרוזת גדלה,
יש לה יופי צבעים!
עם מובייל נהדר,
מרוצים וגאים
דפנה וסבא,
הביתה חוזרים...

והספר שסבא
חשב לו לקרוא,
ממתין בילקוט
לעתים אחרות...

הו אמת בפרסום,
כמה היא אומללה!
האומנם לילדים
זאת הייתה הפעלה?



















25.10.2013

לתיבה של סבא - כתבה ישנה על הספר "יונה ונער" של מאיר שלו

יונה ונער וציפורים נודדות
על ספרו של מאיר שלו "יונה ונער"

שני עולמות סימליים מלווים את הסיפור – עולמה של יונת דואר ועולמן של ציפורים נודדות.
באחד – תשוקתה של יונה הומייה לבית חם ואוהב – לחם ורחם, גפן ותאנה, מרק וקפה מהבילים, מסירות ואהבת נצח, משפחה קרובה וארץ מולדת.
בשני – מסעות נדודים - לחופים רחוקים, משק כנפיים של להקה, שבר ושבט, חניות לילה במקומות נדחים, ארצות חדשות, אהבות חולפות.
משיכת ליבו של המחבר חד משמעית וחד צדדית:  מה יפה הוא עלמה של יונה, כמה מרתקים התיאורים המפורטים העסיסיים של בניית שובך, שיפוץ בית, נטיעת עץ, בישול מרק. הגרון נחנק ממראה בית הרוס – כפר ערבי נטוש – שירת אבנים שדודות וצמחים עזובים.
אל עולמן של ציפורים נודדות לא מתקרב המחבר, תמיד משקיף מרחוק – דרך המשקפת של צפרים – תיירים, זרים. מעופן גבוה בשמיים, חנייתם קצרה. רק טמטום המלחמה וגועל הקרב שייכים לעולם הזה של שבטים ומנהיגים וסיירים ומונהגים. אין לשלו עניין בחזון וחלום, לא בגעגועים למרחקים, לא בהזדהות, בשייכות לשבט, לא באופקים חדשים, לא בנופים עוצרי נשימה, הנפתחים מגבהים – כה שונים מהנוף הקבוע והמוכר מהדק של הבית – "מקום משלך".
האנשים ברומן מתחלקים לאנשי יונה ואנשי ציפורים נודדות, והגיבור – נקרע בין שני העולמות ומנסה לשווא לחבר ביניהם. החיבור הזה – חסר תקווה – צאצאים חיים ופוריים לא יהיו ממנו. הניסיון לחבר ביניהם הוא קטלני: כך אפשר לפרש את משמעות היונה הנטרפת והנאכלת בחלום הבלהות של הגיבור. ולא – לא סתם נרדם נהג המשאית ב"היכן הם היום".
כן ולא.
ועוד לא אחת, לא מפורשת, שאפשר לנחש אותה: לא לציונות –אין תקווה לניסיון לחבר בין עם נודד לארץ שהיא בית.
יצירותיו הוא של מאיר שלו, מעידות על ההיפך.


21.12.2007