יום שישי, 28 במרץ 2014

חרוזים לנמרוד - משחקים ומתפתחים

12. שיר הנדנדה משלנו

(בקצב)

נעשה דבר כביר
נחבר ביחד שיר
ואותו לשיר נדע
כשעולים על נדנדה
ויהיה זה שיר חביב
משלנו ומגניב!
ונשמיע בו בקצב
כמה סיפורים ברצף
איך בדרך מהגן
מר נמרוד אכל עוגה
לכולם סיפר על כך
פרצופו המלוכלך
איך אנחנו מגיעים 
למגרש המשחקים
נדנדה שם חדשה
במקום זו שנכתשה
בשיניו של כלב רע
המושב כולו נקרע
כלב, נוּ - נוּ - נוּ לך
בוא ותבקש סליחה!
אך נמרוד הוא לא פחדן
מטפס על נדנדה
ומיד מתחיל משחק
מתנדנד מאוד חזק!
כשנמרוד עולה לגובה
חיש חוטף ממנו כובע
סבא לוי מראשו
ונמרוד צוחק ראשון
אחרי זה - תרגיל מזהיר 
- את הכובע הוא מחזיר 
על הראש של הילדון
את הכובע האדום
את המשחק אוהב נמרוד,
ורוצה רק עוד ועוד,
תכף המשחק מוחלף
סבא את נמרוד באף,
חיש צובט, גם בסנטר,
ומניף אותו מהר...

בוא נראה לאן הגענו
לא חרשנו, לא זרענו
אך עכשיו אותו השמענו
- שיר הנדנדה שלנו
אז נאמר שהחיינו!

12.3.2014

חרוזים לנמרוד - בריאות וכל השאר

15. יום שישי בדרך מהגן

יום שישי - יום קצר בגנו של נמרוד,
משמע - שהחברה יוצאים בלי שינה,
וּכְדי שנוכל עד הערב לשרוד,
בדרך  הביתה עורכים הכנה.
זה מבצע רציני ובִכְלל לא פשוט,
שבו סבא לוי עושה התמחות.
ברכיבי המבצע מתבטאת מומחיות,
ביניהם אין ספק - נחישות ומוֹרל,
חשובים גם תכנון וגם ציוד,
אך מעבר לכול - יקרה מטרה!  
ועניין מטרה הוא פשוט ויָשן,
- שנמרוד אחרי גן - גם ינום, גם יִישן!
הציוד לבמצע מכינים בקפידה,
לספק מענה לכמה תרחישים:
על עֶגְלת ילדים מועמסת כבוּדה 
- מפיות, מיים, ספר וכמה בגדים,
ולאוֹכל היום בִכְלל לא דואגים,
כי הילד יוצא מפוצץ ממתקים,
בפרצוף מריחות של עוגת שוקולד,
יש מפית בציוד - אז אפשר לטפל,
בידו יש חלה קטנטנה של שבת,
- רב סיכוי שבדרך כולה תאכל.    

השלב הראשון בתוכנית פעולה:
באוּלם של הגן רחבה יש גדולה,
רחבה מכוסת  מזרנים, עגולה
חלוצי נעליים, ברוב צהלה,
רצים ילדים שם ומִשתוללים, 
נתקלים זה בַזה וביחד נופלים,
ערימת ילדים ושמה - ״קוּצָ׳ה מַלָה״[1],
״ קוּצָ׳ה מַלָה״ - זהו שם המשחק
מילדותי לפני אינספור שנים,
בארץ זרה מנה רב המרחק,
מסתבר - גם עכשיו הוא אהוב ילדים.
אחרי עשר דקות הבחור מתעייף,
ומפסיק כבר ללא התנגדות מרובה,
על העגלה מתנשף מתיישב,
ונַח בִנְסִיעה עד הקטע הבא. 

בדרך הביתה אנחנו עוברים,
מגרש משחקים שבגן ציבורי. 
נמרוד נדנדה מזהה מרחוק
ועל מושבו מתרומם בִקְפיצה,
ממשיך לקַפֵץ כך לאורך הרחוב,
כדי לעגלה לספק תאוצה!
להתנדנד לא נמאס לו אף פעם,
לנמרוד, ולסבא - מלאכה לא קשה,
מתנדנד, נהנה, בשמחה ובטעם,
(לפי לו״ז המבצע - עד מחצית השעה!)
אחרי זה - מגלצ׳ה, משחקים מגניבים,
נמרוד מטפס על כל המתקנים,

 השלב הרגיש מתפתח מכאן,             
- נסיעה ארוכה בשבילים של הגן. 
בקטע הזה יש כמה אתגרים:
בעגלה בניחוּתא לשבת,
צריך לשכנע אותו שיסכים,
ואת ראשו שישים על משענת,
 כך במסלול מסביב בשבילים,
יש סיכוי את נמרוד המותש להרדים.
ובדרך הזאת יש מספר פיתוים,
נמצאים בסביבה וקורצים לנמרוד
- לטפס הוא אוהב - יש שם צמד סלעים,
ולהתרוצץ על כמה מדשאות.

סוף סוף הוא נוסע הביתה נמרוד,
והראש שלו על המשענת נשען,
משגיח עליו - בעוד כמה קטנות,
עוֹצֵם את עיניו - גם ינום גם יישן!
בפתח הבית ברבע לשתיים,
סבא ונכד ישן מתייצבים,
שקט, שלווה, אין נפש בבית,
הרי זה שלב המבצע המשלים.
יָשר למיטה מַפֶתח הבית,
ציר פתוח, בטוח, שליטה על הכוֹל,
חולצים נעליים וגם גרביים,
מנמרוד הישן, עם טונה של חול.

             ....

מזג האוויר נעים וחמים,
ממש מתאים למנוחת הלוחמים:
עם ספר ותה בכורסה בחצר,
ונמרוד מכורבל במיטה ונוחֵר.

        ....

שעתיים ואז יתעורר לו נמרוד,
רענן לקבל השבת בְכָבוֹד!




26.3.2014

חרוזים לנמרוד - מדברים

8. מדברים כאילו

זאת תקופה שנמרוד כבר מתחיל לדבר,
אך קשה להבין אצלו - מה הוא אומר,
יש מילים בודדות או קטעי משפטים,
שאת אי רצונו - או רצונו מבטאים,
וכאילו מודע לקשיי הבנה,
בתנועות נמרצות הוא מסביר כוונה,
״לא רוצה״ - ונמרוד אז מעיף בחוצפה,
מאכל, ספר, בגד - ישר לרצפה,
אז צריך לנצל נסיבות והֶקְשר,
על מנת להבין מה הנער אומר,
בצירוף כמובן למחרוזת צלילים,
שמילים בעברית פה ושם מזכירים:
טוֹס - מטוֹס, טֶלֶף - כֶלֶב, אַלָה - עגלה, 
אַתָא - סַבְתָא - הנה - מבינים כל מילה!
״מה זה שם?״ ומצביע מעבר לרחוב,
- ״זה בית ספר, חמוד, שם תלמד בקרוב״

אך כשלא מבינים, ודבר לא עוזר,
תגובות טבעיות חייבים לצנזר,
ואסור להראות שאתה ללא פֶשֶר,
כדי ״למנוע תסכול ולשמור על הקֶשֶר״,
אז פנים אעמיד שכאילו מבין,
ומילים סתמיות כתשובה לו אביא.

אך מרה התחושה להפסיד את המסר,
ועצוב שביני לנמרוד כבר יש קצר.

יש חשד בליבי: גם כשאנו בוגרים,
באותו דפוס תקשורת בינינו בוחרים,
- לא טורחים זה לַזה להקשיב קצת אפילו,
ממהרים להציג הבנה ״בכאילו״,
- מי - מתוך אדישות לדעה של אחר,
- מי - להוט בעצמו להתחיל לדבר,
וברגע קצר שתקח קצת אוויר,
מתפרץ בדבריך בכוח אדיר.
או גרוע מזה - בסמארטפון הפנים,
רק בפייסבוק וטוויטר מתלַיְיקְקִים...

4.2.2014




[1] קוּצָ׳ה מַלָה – רוסית Куча мала