פלוטו מתגעגע

פלוטו מתגעגע                                   לנמרוד בן ה-4

  

על פְּלוּטוֹ - הכלב - סיפור לתפארת,

- הוא כלבם של גלעד ועופרה עם כִּנֶרֶת

 

כנרת ועופרה – כבר סופר עליהן,

אחיהן הקטן - הוא גִלְעָד מלא חֵן,

 

וּפּלוטו הוא כלב חזק וגדול,

- לא כלבלב מפורסם מקיבוץ מְגִידוֹ,

 

גלעד הֶחָמוּד וּשתי הַאחיות,        

לִפְּלוּטו הכלב קשורים הם מאוד

 

 פְּלוּטו שוכן במלונה בֶּחצר,

בַּיום וּבַלֵיל על הבית שומר,

 

לַכּלב הזה לשמירה כִּישרון,

- הוא מצליח תמיד גם לשמור, גם לישון!

  

 ועל הדֶשֶא כְּשֶרַק מתחשק,

עם הילדים הוא אוהב לשחק,

 

וכולם אוהבים את הכלב הטוב,

- כנרת, עופרה, גם גלעד הקטון!

 

כנרת ועופרה תמיד דואגות,

עם פלוטו לצאת לטייל בשדות,

 

וּכְשֶבַּערב יוצאים כוכבים,

הן מביאות לו אוכל טעים,

 

אך גלעד לא עוסק בְּמַזוֹן אוֹ אִילוּף,

הוא לִפְּלוּטוֹ נותן רק חיבוק וליטוף,

 

כי גלעד העומד - קומתו נמוכה,

כמו של פלוטו בדיוק, שיושב במנוחה,

 

מלטף לו במצח ואחרי האוזניים,

ופלוטו מביט לו ישר לעיניים,

 

כנרת ועופרה, כָּל הַמְבוּגרים,    

לִפְּלוטו נראים גבוהים כמו הרים,

 

וגלעד הקטן - הוא בגובה שלו,

ואִתו הוא מרגיש מנוחה ושלום,

 

וּפְּלוּטוֹ אוהב את כל הַמשפחה,

אבל את גלעד הוא אוהב במיוחד,

 

וּלִפְּלוּטוֹ יש סוד, עליו הַילדים,

ביניהם מתווכחים וּמִתלבטים:

 

אם הוא כלב שחור עם כתמים לבנים,

או הוא כלב לבן וּכְתמים הם שחורים?

 

והיה יום אחד וסיפרו ההורים,

ידיעה מסקרנת מאוד לאחים:

 

כִּי יִיסְעוּ בשנה הקרובה חֲמִשְתָּם,

לְאֶרֶץ זרה שֶמעבר לים,

 

וארץ זרה זאת קוראים לה אוסטרליה,

- כבר עליה סופר בסיפור על עמליה,

 

זאת ארץ גדולה, מארצנו שונה,

ושם הם יגורו במשך שנה,

 

בְצד שמאל נְהגים שם נוסעים בלי בוּשה,

וְכֵן - גוּרוּ וְלֹא - גוּרוּ - הם גרים שם,

 

ושם גם פוגשים בְּיוֹם חוֹל וּבְיוֹם טוֹב,

על עצי אֶקַלִיפְּטוּס את קוֹאָלָה הדוֹב,

 

אך מעט אנשים מדברים שם עברית,

והרוב מדברים ביניהם באנגלית,

 

אשר עופרה יודעת כבר, היא תסתגל,

וכנרת - לומדת, תוכל לתרגל, 

ותהיה הזדמנות נחמדה לגלעד,

- לדבר באנגלית תוך משחק הוא ילמד!

 

אך גורם עוגמת נפש לַילדים,

- כי לִפְּלוּטוֹ לנסוע אִתם לא מרשים!

 

וּפּלוּטוֹ יגור בֵּינַתיים כָּכָה,            

- אצל סבא אריה וסבתא בְּרָכָה.

 

לפני שנסעו לעלות למטוס,

כולם נפרדו מפלוטו הטוב,

 

אך פלוטו, מסכן, לא חלם, לא ידע,

כי אלה היו חיבוקים של פרידה,

 

והוא מחכה לטייל מדי ערב,

עם עופרה וּלְאוֹכל טעים מִכנרת,

   

אך סבתא נותנת לו אוכל טעים,

ועם סבא טיול - לגבעת הברושים...

 

וְחסר מֵהַכּוֹל לִפְּלוּטוֹ הַתָם,      

- הוא חיבוק וליטוף מגלעד הקטן,

 

שיביט לא ישר לתוך העיניים,

וְיִלַטֵף אחרי האוזניים...

 

 בּבֵיתו הֶחדש מטפלים בו הֵיטֵב,

ואת סבתא וסבא פלוטו אוהב,

 

אך על המדשאה משחק הוא לבד,

- בְּלי כנרת, בְּלי עוֹפרה וּבְלי גלעד,

 

ורק בחלום בלילות חשוכים,

משחק הוא עם שלושת הַילדים,

 

פלוטו - כלב שמחַ וִידִידוּתִי,

ונראה מתגבר על כאבוֹ הפרטי...   

 כך עברה לה שנה - גם לילות גם ימים

זמן ארוך - בשנות כלב - כְּשֶבע שנים,

 

אחרי לילה חשוּך בא בוקר בהיר,    

והופיעו שלשה - הוא אותם לא הכיר,

- שתי בנות - נערות וגם עֶלֶם צעיר,

 

וְהוֹפיע גלעד מתוך הַשִכְחָה,

גם כנרת, גם עופרה, כל המשפחה!

ופלוטו עצמו לא ידע משמחה!

 

 

והכלב היה גם טיפה מְבוּלְבּל,

כי גלעד הקטן בינתיים גדל,

 

אז הכלב קפץ והניח כפיים,

לגלעד שגדל - על הכתפיים,

הביט וראה את אותם העיניים! 

 

כן, הילד גדל, קצת רזה וְגָּבַהּ,

אך הייתה בעיניים אותה אהבה.

 

וקיבל מגלעד גם חיבוק, גם לִיטוּף,

ושמח והחזיר לו לִיקוּק בַּפַּרְצוּף!

 

שוב על הַמִדְשאָה שִׂיחקוּ מִן הַסְתָם,

פלוטו, עופרה, כנרת וגלעד הקטן.

 

דצמבר 2015

***