יום רביעי, 21 ביולי 2021

חרוזים לנמרוד - מדברים, קוראים, כותבים

מדברים, קוראים, כותבים

 

שפת התינוקות (א)

 

גם נמרוד רוצה עכשיו

לשיחה להיות שותף

ופולט מילים רבות

הוא בשפת התינוקות!

זאת שפה שלצלילים

יש בה הבעות פנים

ובאלה משתלבות

תנועות גוף מגוונות.

זאת שפה שמתקיימות

יחד בה שלוש שפות:

יש שפה שבה פונים

אך ורק למבוגרים,

אין מנוס מלהודות –

אפקטיבית היא מאוד,

ואת השנייה כדין

רק תינוק אחר יבין,

ובשלישית משוחחים

התינוקות עם אלוהים...

 

ונאמר רק עוד דבר:

לשקר בה אי אפשר!

 

1.9.2012

 

***

 

שפת התינוקות (ב)

 

בלי סוף מדבר ומקשקש לו נמרוד,

והכול אך ורק בשפת התינוקות,

ואחותו הגדולה היא דפנה

כבר את השפה הזאת לא מבינה!

 

8.8.2012

 

***

 

 

 

קשקוש

 

מקשקש נמרוד מהר

עוד מעט כבר ידבר!

אם ידבר כמו האחות

יאמר ודאי הרבה שטויות.

 

ואם כמו סבא ידבר –

יאמר שטויות הרבה יותר!    

 

31.7.2012         

 

***

 

לא פֵייר

 

שיחת טלפון עם הבת נעמי

קולו של נמרוד בקצה השני.

מדוע בוכה בכי מר הילדון?

מאימא לקחת רוצה טלפון!

אז מה אם עדיין אינו מדבר?

יש סמרטפון כמעט לכל ילד אחר

ולנמרוד לא נותנים – זה לא פייר!

 

18.2.2013

 

***

 

קדימה, דַּבֵּר!

 

אומר לנמרודי: קדימה, חבר,

הגיע הזמן שתתחיל לדבר!

למדת ללכת כמעט כמו גדול

תלמד לסרב, לבקש ולשאול!

אתה כבר פולט הברות אחדות

כדי להביע כמה משאלות,

וגם מנדנד את הראש בשלילה

בלי עדיין לומר את ה'לא' כמילה.

ו'האו' – הם כל בעלי החיים

ארנבות, חתולים, ולא רק כלבים.

כל מה שלאוכל קשור הוא 'הָם-הָם'

ובמשפחה – 'אבא' – שֵם לכולם.

בכי, צחוק, תנועות גוף, פרצופים,

גם הם משמשים למילים תחליפים...

 

הינה עוד מעט סדר פסח, נמרוד,

ומגיע תורך להגיד קושיות!

 

8.3.2013

 

***

 

מבינים, אך לא מדברים

 

בלי עין הרע מצטברות ראיות

כי מבין כל דבר חברנו נמרוד!

מסתכל ומקשיב, מעכל ומפנים,

אבל לא מבטא שום דבר במילים!

בקבוק מכינים לו לקראת השינה

והינה הוא מבין ומבכי נמנע.

יוצאים לטיול ומייד הוא מבין

את הנעליים לבד הוא מביא.

בנדנדה במגרש משחקים

נשאל אם סוף סוף להפסיק הוא מסכים.

והוא מנדנד את ראשו בשלילה

משמע – הוא מבין משמעות השאלה!

אך מדהים מכולם הוא הקטע הבא:

חיפשנו כדור – המהומה מרובה

את סבא ביד הוא משך בלי בושה,

לאמבטיה הוביל – הכדור היה שם!

את הכול הוא מבין, אבל לא מתבטא

רק תנועות וגניחות או לגמרי שותק...

 

האם גם אנחנו – בוגרים אף זקנים

הכול מבינים, אבל לא מדברים?

ואם נדבר – כמיהתנו נגשים     

היימָצֵא מישהו שיקשיב? 

 

13.4.2013

 

***

 

OK, בסדר?

 

שפת האֵם כמובן אצל דפנה – עברית,

אך אותה מזבלת היא כבר באנגלית:

על מה שרצוי או מובן מאליו

היא נותנת 'או-קיי' ערני ונלהב,

ולפשרה של ויכוח-מיקוח

מסננת 'בסדר' לחוץ ומתוח...

 

8.10.2013

 

***

 

מדברים כאילו

 

זו תקופה שנמרוד כבר מתחיל לדבר

אך קשה להבין בדיוק מה הוא אומר.

יש מילים בודדות או קטעי משפטים

שאת אי-רצונו או רצונו מבטאים.

וכאילו מודע לקשיי הבנה

בתנועות נמרצות הוא מסביר כוונה:

'לא רוצה' – ונמרוד אז מעיף בחוצפה

מאכל, ספר, בגד – היישר לרצפה.

אז צריך לנצל נסיבות והֶקְשר

על מנת להבין מה הנער אומר

בצירוף כמובן למחרוזת צלילים

שמילים בעברית פה ושם מזכירים:

טוֹס – מטוֹס, טֶלֶף – כֶּלֶב, אַלָה – עגלה,

אַתָא – סַבְתָא – הינה, מבינים כל מילה!

״מה זה שם?״ הוא מצביע מעבר לרחוב

״זה בית ספר, חמוד, שם תלמד בקרוב״.

 

אך כשלא מבינים ודבר לא עוזר

תגובות טבעיות חייבים לצנזר

ואסור להראות שאתה ללא פֶשֶר

כדי ״למנוע תסכול ולשמור על הקֶשֶר״

אז פנים אעמיד שכאילו מבין

ומילים סתמיות כתשובה לו אביא.

 

אך מרה התחושה להפסיד את המסר

ועצוב שביני לנמרוד כבר יש קצר.

 

יש חשד בליבי: גם כשאנו בוגרים

באותו דפוס תקשורת בינינו בוחרים.

לא טורחים זה לזה להקשיב קצת אפילו

ממהרים להציג הבנה ב"כאילו״

מי מתוך אדישות לדעה של אחר,

מי להוט בעצמו להתחיל לדבר

וברגע קצר שתיקח קצת אוויר

מתפרץ בדבריך בכוח אדיר,

או גרוע מזה בסמרטפון הפנים

רק בפייסבוק ובטוויטר מתלַיְיקְקִים...

 

4.2.2014

 

***

 

ילד יו-יו-יו

 

נמרוד הוא ילד יו-יו-יו

כזה – אחד למיליון.

 

וזה מפני ש'לא-לא-לא' –

תשובה על כל דבר אצלו.

 

לשווא אנוכי מתחנן

שיענה לי 'כן-כן-כן'.

 

או לפחות גם לא, גם כן,

כמו שמעון פרס הזקן!

 

14.4.2014

 

***

 

כן-כן-כן

 

הידד! זה נפלא! איך יכול כך לקרות?

אמר 'כן-כן-כן' לי הנכד נמרוד!

 

לא סתם הוא זכה בכינוי 'יו-יו-יו'

כי ביטוי 'לא-לא-לא' הוא למד על בוריו.

 

על המגלשה הוא עלה מאחור

במדרגות וגלש כמו גיבור.

 

ואחרי שגלש כך כמה פעמים

ניסה לעלות מהצד הקדמי.

 

צעקתי: ״נמרוד, לא-לא-לא, זה אסור!״

ואז – ״כן-כן-כן״ – לי ענה הבחור.

 

12.5.2014

***

מה זה? – גם אני! – לא-לא-לא!

 

בן שנתיים וחצי נמרוד החבר

והשבח לאל – כבר מתחיל לדבר.

קשה להבין משפטים אחדים,

אך יש מסרים גם ברורים וחדים.

הראשון הוא "מה זה?" והשני –

הילד מכריז כל הזמן: ״גם אני!״

ואם לאלה נוסיף ״יו-יו-יו״

אז אפשר להבחין באמרות היגיון

״מה זה?״ – יש תגלית מאמץ עצמאי

אותה מאמץ ואומר ״גם אני!״

ומה שמוצע כמובן בשבילו

מייד הוא דוחה ואומר ״לא-לא-לא!״

 

25.4.2014

 

***

 

ניקוד האותיות

 

בשפה העברית הצלילים הם רבים,

אך כולם מתחלקים רק לשניים סוגים

ושיטה משלו יש, דרך אגב,

לכל סוג של צלילים להופיע בכתב:

סוג אחד – עיצורים, יש להם אותיות,

סוג שני – תנועות, ולהן – נקודות.

עיצור – לא מושכים, רק השם יעזור

כי עיצור הוא הצליל שחייב לעצור!

ולעיצורים טי"ת וקו"ף – דוגמאות

הם מייד נתקעים בלי עזרת התנועות.

ותנועות - להמשיך ללא גבול הן באות

אִלמלא נעצרו בסוף מילה או באות

'אָה' וְ'אוֹ' וגם 'אִי' – הן תנועות

ואותן הנקודות ליד האות מסמנות.

לאותיות – האל"ף-בי"ת הוא סידור

ולו מנגינה שעוזרת ללמוד.

לנקודות נחבר נא סיפור

לעזור גם לדפנה לזכור נקודות:

נניח – צלילי התנועות הם הורים

ולהם הנקודות הן כאילו – בנים.

שלוש יש תנועות, ולהן שני בנים,

ושתי האחרות עם בנים יחידים.

לְ'אָה', 'אֶה' וְ'אוּ' – כל אחד – שני בנים,

רק לְ'אוֹ' וּלְ'אִי' – בן אחד – בן זקונים.

ל'אָה' האמיץ יש קָמָץ ופָתַח,

סֶגוֹל וגם צירי – לְ'אֶה' התותח

ואילו לְ'אוּ' – הוא הצליל הזרוק

יש שניים בנים – קוּבּוּץ וְשוּרוּק!

חוֹלָם הוא הבן של 'אוֹ' המסכן,

וּלְ'אִי' האומלל החיריק הוא הבן[1]

ויש עוד נקודה ושמה שווא, לא עלינו,

והיא מציינת תנועה שאיננה...

אם תקועה היא מתחת לאיזה עיצור

משמע לתנועות שאחריו יש איסור

כמו שווא תחת פ"א בשמה של דפנה

בין הפ"א לבין הנו"ן שום תנועה לא חונה!

ולשווא עוד תכונה נוסף על הכול

לחטוף מפתח, מקמץ, מסגול!

ולא נפרט עוד עליה עד כאן

גם ככה עשינו הרבה בלגן!

 

6.6.2014

 

***

 

אותיות הפכפכות

 

השפה העברית היא שפה של חוכמות

ואחת החוכמות – אותיות מתהפכות.

יש שכֶפֶל צלילים שואפות להגשים

בֵּי"ת וּבֵי"ת, כּ"ף וְכ"ף, פֵּ"א וּפ"א, שִׂ"ין וְשִׁ"ין

וכל ההבדל ביניהן – זאת נדע

שבאמצע האות מופיעה נקודה

או במקרה של השׁי"ן והשׂי"ן –

נקודה מעליה משמאל או מימין. 

 

ויש אותיות – להן כֶּפֶל צורות

בסופן של המילים יש צורות אחרות

מאשר בתחילה או באמצע מילה

שם לכל אות מאלה – צורה רגילה

כּ"ף, מֵ"ם, נוּ"ן, פּ"א וְצד"י – בצורה הסופית

הן קישוט מעודן של כל טקסט בעברית!

 

 

ומעבר לכך – לכל אות יש מספר

שמוביל לפתחה של חוכמת הנסתר...

 

20.6.2014

 

***



[1] דפנה למדה את שש השורות המודגשות בעל פה   כדי לזכור את הנקודות כולן, כמעט.

  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה