עופרה וטלי ושביתת המורים

 עופרה וטלי ושביתת המורים                                          לדפנה בת ה-9

עוֹפְרָה וְטַלִי הֵן שְׁתֵי חַבֵרוֹת,

כָּל הסוֹדוֹת זוֹ לְזוֹ מְסַפְּרוֹת,

 

וּבֵין הַבָּנוֹת מִתְחִילַת הַשָׁנָה,

רק הִתחזקָה יְדידוּת יְשנָה,

 

טַלִי ועופרה כָּל יוֹם נִפְגשוֹת,

בְּבֵית הַסֵפר, וְגם אַחֲרֵי לִימוּדִים,

זוֹ עִם זוֹ נוֹהגוֹת לַחֲלוֹק רְגשוֹת,

וְיַחַד יוֹשְבוֹת לְהַכִין שִׁיעוּרִים,

 

מַה שֶעוֹד מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי הַחבֵרוֹת,

- לַעֲשׂוֹת פֶּסֶק זְמָן בֵּין תַרְגִילִים,

- וּלְסֵירוּגִין זוֹ לְזוֹ אָז לִקְרוֹא,

קְטעִים נִבְחַרִים מִסְפרִים אַהוּבִים,

וְצָרִיךְ לְהוֹדוֹת, אֱלוֹהִים יְרַחֵם,

אוֹהבוֹת הַבָּנוֹת גַם מְעַט לְרַכֵל...

 

עלַ מוֹרִים וּמוֹרוֹת, עַל בַּנִים וּבַנוֹת,

הַאחִים, הַהוֹרִים, תִסְרוֹקוֹת וּשְׂמָלוֹת...

נִפְגשׁוּ הַבָּנוֹת - כּוּלָנוּ זוֹכְרִים,

- לַרִאשוֹנָה בִּנְוֵוה הַסְפָרִים,

 

אָךְ עַל אַף הַחִיבָּה שֶׁל שְׁתֵיהֵן לִסְפָרִים,

הֵן מַמָשׁ אוֹהבוֹת גַם לִצְפּוֹת בִּסְרָטִים,

 

יַחַד לַצֵאת לִפעָמִים לְקוֹלְנוֹעַ,

לִרְאוֹת סֶרֶט טוֹב נֶהֱנוֹת הַבָּנוֹת,

אָךְ גַם בַּבַּיִת בְּקוֹמֶדִיוֹת נוֹעַר,

- לִרְבּוֹץ עַל הַסַפָּה וְיַחַד לִצְפּוֹת.

 

וְיוֹם אֶחַד הֵן שָׁמְעוּ בַּכִּיתָה,

כִּי מִמָחָר מַתְחִילָה הַשְׁבִיתָה,

הוֹדִיעַ אִרְגוּן הַמוֹרִים: לְאַלְתַר,

מַתְחִילִים הַשְׁבִיתָה עַל תְנאֵי הַשָׂכָר,

וְאֵין לַבוֹא לְבֵית הַסֵפֶר מָחָר!

 

 טַלִי וְעוֹפְרָה וְכָל הַיְלָדִים,

קִיבְּלוּ בִּבְרָכָה הַפְסָקַת לִימוּדִים,  

     

וְשָׁמְעוּ בְּמִבְזָק חַדָשׁוֹת כִּי מָחָר,

מוֹסִיפִים הַקְרָנוֹת בּבָתֵי הַקוֹלְנוֹעַ,

בִּשְעוֹת הַיוֹם לִילָדִים וּלְנוֹעַר,

לַעֲנוֹת לְבִיקוּש עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָר.

 

 טַלִי וְעופרָה בִּזְמָן הַשְׁבִיתָה,

נִפְגְשׁוּ אֵצֶל עופרה כָּל יוֹם בּבֵיתָהּ,

 

הֵן צָפוּ בִּסְרָטִים, הֵן קָרְאוּ בִּסְפָרִים,

וְיָצְאָה בַּטָלָה כּבָר מִכָּל הַחוֹרִים,

 

וְאִימָא שֶׁל טַלִי - הִינֵה הִיא מוֹרָה,

וְלֹא סְתָם מוֹרָה – הִיא מוֹרָה מוּעֳרֶכֶת,

כָל הַקְהִילָה עַל כָּךְ מְבַרֶכֶת,

- הִיא גַם כֵּן שׁוֹבֶתֶת בְּלֵית בְּרֵירָה,

 

אֲבָל הִיא עִם מַטְרוֹת הַשְׁבִיתָה מַסְכִּימָה,

- כִּי קָשָה עֲבוֹדָה וּמַשְׂכּוֹרֶת – קְטַנָּה...

 

אִם מוֹרֶה מִתְנַגֵד - חַיָיבִים זֹאת לָדַעַת,

- יַכְרִיחוּהוּ לִשְׁבּוֹת בַּפְּקוּדָה שֶׁל הַוַועַד.     

 

וְאִימָא שֶׁל טַלִי - מוֹרָה מְעוֹלָה,

הִיא חוֹשֶׁבֶת - מַטְרוֹת הַשׁבִיתָה הֵן צוֹדְקוֹת,

וְטַלִי - תוֹמֶכֶת בַּאִימָא שֶׁלָה, 

וְגַם עוֹפְרָה רוֹצָה, אֲבָל יֵש לָה סְפֵיקוֹת...

 

סַבָּא אַרְיֵה סִיפֵּר לָה - מוֹרִים, כִּפְרָטִים,

מְשׁוּעַבָּדִים לְאִרְגוּן הַמוֹרִים,

 

כִּי כְּדֵי לעַסֲוֹק בְּמִקְצוֹעַ - מוֹרֶה,

חַיָיבִים לְצַיֵית לִכְלָלִים חָמוּרִים,

וּמוּכְרָח כָּל אֶחָד וּבְכָל מִקְרֶה,

חָבֵר לִהְיוֹת בְּאִרְגוּן הַמוֹרִים!

 

כָּל מוֹרֶה וְאפִילוּ שׁוֹנָה דַעֲתוֹ,

חַיָיב לְצַיֵית לַוַועַד הַטוֹב...

 

וְתוֹסֶפֶת שָׂכָר שֶׁדוֹרְשִׁים הַמוֹרִים,

עַל פִּי הַאִרְגוּן - תִהְיֶה אָחִידָה,

- גַם לַטוֹבִים, גַם לַגְרוּעִים,

הַעִיקָר שֶׁכּולָם יִשְׁתַתְפוּ בַּשְׁבִיתָה... 

 

סַבָּא אַרְיֵה חוֹשֵׁב כִּי צוֹדֵק וְנָכוֹן,

כִּי רַק לַטוֹבִים - הַשָכָר שֶׁיִגְדַל,

וּבְהַרְבֵּה, בּסוֹפוֹ שֶׁל חֶשְׁבּוֹן,

וְלַגְרוּעִים - רַק מְעַט, אִם בִּכְלָל!

 

כָּךְ יִרְצוּ עוֹד יוֹתֵר אֲנָשִׁים מוּכְשָׁרִים,

בַּמִקְצוֹעַ לִבְחוֹר – לַעֲבוֹד כְּמוֹרִים!

 

לְעוֹפְרָה וְטַלִי - דֵעוֹת חָלוּקוֹת,

- בַּבּיִת יוֹשְׁבוֹת וּבְלִי סוֹף מִתְוַוכְּחוֹת:

 

טַלִי - בְּעַד עִיקָרוֹן הַשִׁוְויוֹן,

- מַשְׂכּוֹרֶת זֵהָה עַל אוֹתָה עֲבוֹדָה!

וְעוֹפְרָה - בְּעַד לְתַגְמֵל כִּשָׁרוֹן,

וְנֶגֶד בִּכְלָל הַשִׁימוּשׁ בַשׁבִיתָה!  

 

וְרַק עַל אַחַת הַבָּנוֹת מַסְכִּימוֹת:

כֵּיף לַשֶבֶת בַּבּיִת בִּמְקוֹם לִימוּדִים,

- בְּבֵית הַסֵפֶר אֶצְלָן - שְׁתֵי מוֹרוֹת רַק טוֹבוֹת,

וְעַל כָּךְ כָּל הַחֶבְרֶ׳ה, כִּמְעַט, מַסְכִּימִים,

כִּי כָּל שְׁאָר הַֹמוֹרִים דוֹאגִים רַק לַסֵדֶר

בַּכִּיתָה - שֶׁיוּכְלוּ לְדַקְלֵם מִתוֹך סֵפֶר,

 

וְזֶה מְשַׁעֲמֵם וּמַכְעִיס לְהַחְרִיד,          

 - וְלַכֵן כֹּה שְׂמֵחִים לְשְׁבִיתַת הַמוֹרִים!

 

הִתְוַוכְּחוּ, הִתְוַוכְּחוּ עַל שְׁבִיתַת הַמוֹרִים,

עַד שֶׁבַּסוֹף - כְּבָר הִתְחִילוּ לַרִיב,

 

וְכוֹל עוֹד עוֹפְרָה מְאוֹד מִשְׁתַדֶלֶת 

לַעֲקוֹץ, לְהַרְגִיז וְגַם לְהַעֲלִיב,

טַלִי עָזְבָה וְטָרְקָה אֶת הַדֶלֶת,

וְעִם מִי - אֵין לְפֶתַע לְעוֹפְרָה - לַרִיב,

וְטַלִי לֹא בָאָה, גַם לֹא מְצַלְצֶלֶת...

 וְיוֹם הַמָחֳרָת – זֶה הָיָה יוֹם שַׁבָּת,

סַבָּא אַרְיֵה וְעוֹפְרָה, גִלְעָד וְכִנֶרֶת,

בְּיַחַד בַּאוֹטוֹ הִגִיעוּ לִשְׁפַת

הַיָם לְבַלוֹת כָּל היוֹם בַּטַיֶילֶת,

 

קוֹרְקִינֶט שֶׁל גִלְעָד, רוֹלֶרְבְּלֵיידְס שֶׁל עוֹפְרָה,

אוֹפַנַיִים שֶׁל כִּנֶרֶת, בְּלִי עֵין הרַע,

- הֶעֱמִיסוּ לַאוֹטוֹ כּוֹל כְּלֵי תַחְבּוּרָה.

 

וְאַחֲרֵי גְלִידָה בִּזְמָן הַטָסַת עַפִיפוֹן,

- מִבְצָע מְשׁוּתָף שֶׁל גִלְעָד וְכִנֶרֶת, 

- סַבָּא אַרְיֵה שָׁאַל מַה פִּתְאוֹם עִיצָבוֹן,

אֵצֶל עוֹפְרָה, מַדוּעַ אֵינָה מְאוּשֶׁרֶת?

 

אָז עוֹפְרָה סִיפְּרָה אֵיךְ הִיא רָבָה עִם טַלִי,

כָּךְ - בְּאוֹפֶן טִיפְּשִי וְקָטַסְטְרוֹפָלִי,

 

איֵךְ הֵבִיאוּ לַרִיב חִילוּקֵי הַדֵעוֹת,

וְטַלִי וְעוֹפרָה כּבָר לֹא חַבֵרוֹת!

 

אָז סַבָּא סִיפֵּר אֵיךְ דִיוּן תַרְבּוּתִי,

הָיָה עֵרֶךְ עֶלְיוֹן  אֵצֶל עֹם יְהוּדִי,

 

אֵיךְ עוֹד חכָמֵינוּ זִכְרָם לִבְרָכָה,

שִׁיכְלְלוּ וּפִיתְחוּ אֶת תַרְבּוּת הַשִׁיחָה:

גַם כְּשֶׁהָיוּ הדֵעוֹתֵ חַלוּקוֹת,

עַרְכוּ בֵּינֵיהֶם בִּיקוּרֵי מִשְׁפָּחוֹת,

 

הַאֲבוֹת הִתְוַוכְּחוּ, גַם נָשְׁאוּ וְנָתְנוּ,

אָךְ בַּסוֹף יַלְדֵיהֶם בֵּינֵיהֶם הִתְחַתְנו! 

 

וְלֹא עָלֵינוּ, דווקא בֵּין פּוֹשְעִים,

לַרוֹב מִתְקַייֶמֶת תְמִימוּת דֵעִים,

 

וְאִם פּוֹרְצִים בֵּינֵיהֶם וִיכּוּחִים,

הם תְכוּפוֹת מִסְתַיְימִים בּאוֹפֶן אַלִים,

 

וְאֲנָשִׁים הַגוּנִים - רַק צָפוּי,

שֶׁיִהְיֶה בֵּינֵיהֶם וִיכּוּחַ מָצוּי,

 

- אֳמָנוּת חֲשׁוּבָה הִיא עֲבוּר חֲבֵרִים,

לְהִתְוַוכּחַ יָפֶה, בְּלִי לַרִיב!

 

כָּךְ פָּסְקָה בַּסִיפּוּר שֶׁיָדוּעַ לַכּוֹל,

בֵּין הִלֵל וְשַׁמַּאי בַּמַחֲלוֹקֶת - בָּת קוֹל!

 

 בִּשְׁבִיל עוֹפְרָה לְסַבָּא - עֵצָה חֲכָמָה,

אֶת הַחֲבֵרוּת - חַייָבִים לְהַצִיל,

כּדֵי לִמְחוֹל עַל כּבוֹדֵנוּ - דָרוּשׁ מַאֲמָץ,

מַעֲשֶׂה שֶׁכָּזֶה - הוּא אַמִיץ וְאָצִיל.

 

אָז אָפִילוּ שֶׁעוֹפְרָה מְאוֹד הִתְבַּייְשָׁה,

בּכָל זֹאת חִייְגָה וְאֶת טַלִי בִּיקְשָׁה,

 

אָמְרָה לָה: סִלְחִי לִי שֶׁרָבְתִי אִתָךְ,

לֹא שָׁוֶוה שֶׁנִכְעַס בִּגְלַל אֵיזֶה שְׁבִיתָה! 

 

גַם טַלִי עִם עוֹפְרָה שָׂמְחָה לְהַשְׁלִים,

וּשׁתֵיהֶן נִפְגְשׁוּ כְּבָר בְּצֵאת הַשַׁבָּת,

וְגַם בּבֵית הַסֵפֶר לַמָחֳרָת,

- כִּי אָז נִסְתַיימָה כְּבָר שְׁבִיתַת הַמוֹרִים.

 

וּמֵאָז הֵן מְאוֹד דוֹאַגוֹת – חַבֵרוֹת,

לִפְתוֹר בְּשָלוֹם בּיֵנֵיהֶן מַחֲלוֹקוֹת.

 

אָז עַכְשָׁיו יֵש מַחֲלוֹקֶת רַבָּת הַעִנְיָין,

- עַל יוֹנָתָן מֵהַ-וָו הַשְׁנִייָה:

 

הַאִם הוּא - הַמַחֲלוֹקֶת עוֹמֶדת כָּעֵת,

- לְהַרִי פּוֹטֶר דוֹמֶה בֶּאֱמֶת?

 

 

 *** סוף ***

 מכבים, אפריל 2017