התשכח?
ראש השנה הראשון שלי
איך לבטא?
איך לבטא את התמיהה ואת ההתלהבות של ביקורי הראשון בבית הכנסת ערב ראש
השנה תשכ"ח?
מוסקבה, 1967.
מלחמת ששת הימים התרחשה לפני ארבעה חודשים.
המון יהודים. פתאום אני לא לבד, לא דחוי, לא חסר שורשים.
שורת עמודים בכניסה המפוארת אל בית הכנסת.
בפנים – סמלים יהודיים – מנורה, מגן דוד, ספרים עתיקים, מושבים מעץ
אלון, למעלה בגלריה – עזרת הנשים – עדויות לא נהירות עדיין של מסורת עתיקה רבת
עוצמה.
של עמי.
בחוץ – צעירים בחיפוש אחר משהו, כמוני.
פנים צעירות, בהן תווי פנים יהודיים מובהקים וכאלה שלא כל כך. הרבה
פנים יפות, נלהבות. ובהן – אחת. שרה ורוקדת במעגל אנשים שאינם מוכּרים זה לזה, אך
נשמעים למנגינה אחת, כמעט נשכחת. עיניים נוצצות, שיער גלי, קול צעיר וחזק.
גורלי.
ערב ראש השנה ה' תשכ"ח.
נכתב במארס 2015
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה